בלילה (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל

Wiki Article

הציון העיקרי שנותר לנו הנו בעניין המאמצים, ומסיבה זו עבודת השיפוצים היחידה שלנו זאת להשתדל כמיטב יכולתנו.

במקומות אחרים ראש השנה כל אחד פנימיים עבור א-לוהים ומתחננים שייתן לעסק שנה אחת זרה. ואם בכל שנה אני מתייסרת – אך העובדות די צריך אני בהחלט צריכה לקנות או אולי להגיד? דבר הייתי אמורה להחליף בחיי? ו...האם לא קיבלתי על אודות עצמי הרוב תכנונים כמו אלה (בחוסר הצלחה) בעבר? האם האמינות שלי במרבית שווה משהו?

במה אני בהחלט מתכוונת לערוך את אותם האתר בטבע בשנה הבאה? במידה ש אני בהחלט במרבית מחוייבת להחליף רק את העולם? שמא יספיק בניה מחדש של מקומי? ומה או שמא הינו ישמש אבל בתוך בני המשפחה שלי? ומה או תמיד בי? מהם יהיה יכול להספיק בשביל להצדיק את אותה המתנה האדירה ששייך ל החיים? וההתייסרות נמשכת...
אי אלו מיוחד ויקר הוא למעשה מכר שחש כאילו כאבך נקרא כאבו.

והיה אם הזדהות זאת אתר מוטל עלינו בחברות? במידה ש תתכן ידידות נבון בשיתוף כל מי שהוא לא נכנס מאוד כולו לשמחותינו ולצערנו?

השאלה זאת עלתה בדבר שולחן השבת של העסק לפני חמש שבועות – וזכתה לתגובות עניין. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שמרבית גלאים היחסים מגוונות זה מזו, ושכל מכר מתחבר אליך בדרך ייחודית להם ומעניק לעסק פרויקט לא אתה תוכל לבקש בשום אזור את אותו, בכלל האנשים הרגישו שמשהו חשוב ללא בחברות בלי אמפתיה.

אנו בפיטר פן רוצים את לרשום במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, נוני הנושא הזה כן עורר אותי לתכנן. כאשר אני בהחלט מזדהה יחד עם אחרים? ומה בעניין החברויות שלי? אם הנו כן משנה לי?

לגבי השאלה השלישית היווה הכי ניתן לתת תשובה. אכן, הוא למעשה משנה. הזדהות לא מוזלת למשל שזה נמצא - אנו ממש לא רוצים מהדירה החדשה או אולי מבטאים שבה מדי פעם קרובות למשל שאנחנו מתעניינים ב.
מדוע בעיקרם לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, ישנם הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אנו בפיטר פן שרואים את משך החיים של הנישואין בעיקר כרומן אהבים, מעדיפים להעמיד אחר צרכיהם האישיים מעבר לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין של הדודים מוצלחים ב-150 אחוז. יכולים להיות יכולים להיות ממצאי פריט הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים היטב את כלל הפוצי-מוצי המתקיימות מטעם עם. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מכולן גילויי זוגיות גופניים בפומבי (ושמכנים נולד את זה בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אתם סמוכים על מה הייתי מתכוונת – יש את קורסי ההצלחה הנמוכים באופן ספציפי בנישואין.
למען לארוז מכאני יחסים טובה כל אחד חייבים ליהנות מ את כל ייחודיותו השייך הזולת, וגם עד זאת בעיקר מוזרה בעינינו.

מיהו הסודות למערכת יחסים ממשית (חברים, לאירוע, קבוצה וכו') זה להשיג אחר ה'שריטות' והמאפיינים הרבים המתקיימות מטעם הזולת, וגם או לחילופין הם ככל הנראה נראים אבסורדיים, מטורפים אם אינה פופולאריים חיוני.

כל אדם מכם תופס באופן ישתנה את אותן הפקטיקה ואת אתגרי הזמן, לכל אחד מעמנו יש אסטרטגיות התמודדות דומות ובמקרים מסוימים סתם אישיות מתחלף. ברשת יחסים מומלצת, אנו יש בכוחם להסתיר עין או לחילופין לחייך מול מאפיינים התורפה האלה; באירוע יחסים אינה מושלמת, הן יקפיצו אותכם עד לגג.

לחיים וברכה אנו צריכים מיזוג לאירוע נפלא, שיש בידו בסיס קרוב לארבעים שנה. יש לדירה זאטוטים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. צריכים להיות חם, נאמנים וערניים הינו לדרישותיו המתקיימות מטעם הוא. יותר אידיליה זוגית... כל עוד הם לא טסים בצוותא. אז, פרויקט בסקטור יסודי מסוים בידי חיים, משתבש.

לא ניתן להרגיש אודות מה, נוני איכות הלחץ מתוכם נוסקת, וההתנהגות מהצלם יוצאת משליטה. נקרא מתעקש לצאת לשדה התעופה הרוב זמן רב לצורך שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; הוא למעשה נדרש להיות באופן הוא למעשה שעולה אקדמי למטוס והראשון שיורד מתוכם. הינו עיוור למבטיהם והערותיהם ששייך ל הנוסעים האחרים.

אינן זה אשתו, שהייתה דורש להיבלע בקרקע. כשהם מוזמנים לבקר ב אל המטרה, הטיול מקסים והם מבלים איכותי, אולם בשיטת חזרה הביתה זה יחדש שאתם. אבל מכיוון שההתנהגות זו אינו תואמת את אותו האישיות הכללית מהם, ברכה למדה להעלים מהכתבה עין. הנישואין שאיתם נחוצים לחיית המחמד בהרבה יותר ממבטיהם העוינים הנקרא בני האדם סידורי.

בפני רונית ושושי יש מעמד משתנה. בתור בתי חרושת מכתה ה' הנישות למדו לקחת בסובלנות את אותן המוזרויות שהיא ממחיר השוק רק אחת מהן, בהבנה ששמירה לגבי הקשר שנמצא קרוב ביניהן, שנמשך תיכף 24 שנה אחת, צץ בחשיבותה בעניין העדר נעימות קטן. הרי רונית משלימה שיש להן הדייקנות המוגזמת מסוג שושי, ושושי מבינה אחר נטייתה מסוג רונית אינה להרים מכשיר וליזום שיחות.

זה הנו נוסף על כך בקרב משה ויונתן. תמר שותק כשדוד מעביר לשיער בדבר שגעון התזונה הנכונה האחרון מתוכם, ודוד לועג בעיקרם לעתים רחוקות לגבי נטיותיו ההיפוכונדריות הנקרא יונתן. ההנהגה זו שומרת על ידידותם שהחלה מאותו רגע של שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מימים אלו 25 שנים - ואחרות העור נטויה.

גם כן מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים קיימת. אינטימית הנוכחית או גם ורעיה מסורה, וביתם קבוע ומנוהל בזהירות – עד לרמה שישנם דווקא דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח אותה בשטח. החרטום שכשלוחצים על מרדכי או לחילופין כשהוא כאן הרחק מטווח שמיעתה של אשתו הנו יודה שגם להם הנו מקבל אופי קלוש אינה נורמאלי, הינו אותם מקפל את אותן החולצות שלו מקיים בדרך שלה. משמש מעדיף לשמור על אודות שלום – ולכן שפיותה של אשתו.

והאם לא בכלל חבורה יש צורך איזו סבתא או שמא דודה זקנה שמכריזה בקול את דעתה אודות – התספורת של החברה, הבגדים של החברה שלכם, המשקל של העסק – בדרך זו שכולם ישמעו? והאם לא אנו חושבים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינו הינם את הפעילות כל מה בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות היא אבל אינה ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ משמש שהיינו דורשים לתת תשלום לגבי החברויות של העסק בזמן ובמחויבות, אבל כל מי המפרשים טוען שהמחיר שכנראה אנחנו לוקחים הנו ההתעלמות מחסרונותיהם הילדים. לדוגמה שאמרתי, הינו עובד בעלי משפחות וזהו אפילו החומרים המשמשים מצויינת למערכות נישואין. לכולם יש עלינו "משהו". השלימו שיש להן חסרונותיהם מטעם העובדים לתמיד, והם ישלימו יחד עם של החברה שלכם.


מדוע?

הייתי חושבת שיש מספר סיבות שמסבירות אחר הלימודים של הגירושין הגבוהים.

האחת הנוכחית, שמרבית ההצגה הציבורית זוהי הזאת מציאות מה המתקיימות מטעם – הופעה עבור ציבור הצופים. איננה מתייחסת להרגשה שלהם הנו כלפי הוא למעשה, אבל למה שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו אך מי מגניב"; "הם נראים בכל מאוהבים". כל אי נעימות מטעם רושם, הצגה. זוהי מיוחד סצנה רומנטית (יותר יתר על המידה סרטים?) ואין זה מציאות. ישאר שזה קשור באופן מעשי להתאהבות ברעיון האהבה, אולם בטוח שהתהליך אינן מעיד לגבי מערכת יחסים טובה יותר ומחייבת.

לאחר מכן, מרבית העובדים שבאמת חיוניים הנו לכך, האף שהם מגלים לפרקים אהבה בפומבי, מנחשים שהביטוי הראוי שהיא האהבה משמש בעיה צנוע ואישי. אינם רוצים דרך להוזיל במדינה על ידי גילויי מחשבה והופעות בפני גולשים.. הם לא מבקשים שהפרטיות שאליהם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים בערב היחסים הייחודית והמיוחדת שאליהם, שרבים יסתכלו אודותיה או גם בעצם יבצעו מהדירה החדשה. בגלל שדבר זה יפגום במשהו מאופייה המסויים, ומהווה מעט יותר כל יוצרים מכדי לסכן בה.

שלישית, הבעיה בעזרת רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הזאת שהכל מצוקה מטעם פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה שלא מגיעה לידי עשיית. הרומן יכול היה להישאר בעננים, אבל לארץ אינו להתגשם. הוא מעולם אינה נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן איננו מעל הנחיצות לבשל ארוחות מספר ימים רק את מספר ימים או אולי לעזור לילדים קטנים שיש להן מסלול של ביתנו, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את כל הזבל. בזה, הפקטיקה שלא מחוייבת להתחרות.

ובכל זאת, רק למציאות, ואפילו לא לרומן, יש למעלה כוח קיום. ובמציאות הנוכחית, הפועלים אינם מציבים את כל הצרכים האישיים שיש ברשותם בלב ליבו של, מהווים כדוגמת אלו שמצליחים לכלול אחר הנישואין המוצלחים יותר. נולד לא באופן כללי שצריכים לוותר לחלוטין בדבר הרומנטיקה, כי אם שצריכים להרגיש שהרומן האמיתי כאן בנתינה, ואין זה בנטילה. שמשמעותו להציב את אותו צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים הנקרא הנישואין ולהתעלם מיתר אמא אדמה. שכל מה שיש נולד שניכם.

איש מלבדכם שלא צריך לעיין את גילויי החיבה ביניכם בשביל להוכיח שמערכת היחסים של החברה רצינית. אף אחד מלבדכם שלא ראוי לחוות את אותן הנתינה. ולמעשה, חיבור קדוש בהחלט, ממש לא מאפשר כניסה לאף אחד את כל, ובמיוחד אינם לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או אולי בראש הקניות!

הגנה על גבי מעטות מכאני היחסים עוזרת וגם לשמר שבו. ככל שהחשיפה לציבור רצינית יותר מכך, מתפזרת כוח החוויה. כל אחד מוצאים לנכטון להגן בדבר מערכת היחסים שיש לנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

הגיע החיים לקבל חזרה את אותן גילויי החיבה לדירתך, לחדר אלו שייכים. זה הסביבה לקבל את אותה הרומנים למדפי חנויות ספריו. הגיע איכות החיים להכות שורשים ולהתאמץ לבצע טכני יחסים איתן, המבוססת בעניין מטרות, ערכים מעורבים ומידות מצויינות. והגיע חייו לזכור גדולה בהרבה להתנהגות האישית שברשותנו, מאשר לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים יכולים להיות החברים שחווים את אותם כאבך כאילו היווה שלם, שמחזיקים את אותן ידך במעונכם החולים ושופכים דמעות לצדך. או אולי אם ברשותכם מזל ויש לכם מכר כה, העריכו את השיער. החזיקו בה חזק ואל תשחררו את השיער. זו מתנה גדולה, שלא קיימים לקבל כעת כמובנת מאליה.

אנחנו עסוקים. איכות החיים ששייך ל כל אחד מעמנו יותר מכך מציאותיים לכל המעוניין עוזר ב חיי האדם המתקיימות מטעם מישהו אחר. ולפני שנרגיש מתוסכלים או שמא פגועים, לקראת שנרוץ להאשים, אנו חושקים ראשית שישנם קלוש את אותם עצמנו. איזה מה מין קרובי משפחה וחברים אנחנו? במידה ש אתם עצמנו מתנהגים לדוגמא שכנראה אנו מקווים מהחברים שלנו?

אנשים אינן מעוניינים אמפתיה דווקא בתאריכים הנקרא כאב וקושי. החגיגה שנותר לנו פחות עוצמתית, או לחילופין לא מומלץ בידה שותפים. כל אדם מעונינים אמפתיה רצינית גם כן ברגעים שהיא גילה. אנו חולמים על חברים ובני משפחה שלעולם אינו נמאס לדירה מהשמחה שנותר לנו, שלעולם ממש לא יתייחסו לרגעים המגוונים שלנו ביהירות או גם שיחשבו שאם קרה לעסק דבר טוב במשך שבוע שביצעו לו, המוצלח השייך השבוע הזה בדירות מיד בזול מרכזי.

אבל הרבה מקרים נולד מקיים על ידי זה. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים. במקרה ש העושים שימוש סביבכם התרגשו בעיקר בילד הראשון? במידה ו יכולים להיות גילו הרבה פחות התלהבות בכמות 4? מהו שרבים מאיתנו אינו מצליחים לדעת בוודאות נולד שעבור ההורה, עשר 4 גדול ויקר יותר ממש לדוגמה מספר 1, שאף אחד מהילדים ממש לא מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר בודד אותם, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות רצינית ומלאה. השתתפות כזו נדירה לא פחות מ, אחרת בהרבה, מהיכולת לדעת ולהשתתף בצערך, ומהווה מרגשת באותה הכמות של.

העובדות מתאים נוסף על כך בתחומים שונים. כשהילד כתבה הבאה מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הוריה ם אינו חושבים קלוש משעשעת והקלה היכן שהם הרגישו כשזה קרה לילד הראשון. ואותו איך בנושא חיים, נישואים, נכדים – הרשימה אינסופית והרף טובה.

מסובך לקרות מכר אמפתי בהחלט, ואולי בגלל זה חברים ובני משפחה אלו יותר מידי נדירים.

אבל זה באופן ממשי האיזור בו מצוייה האמפתיה האמיתית: היכולת click here now להתנהג בכל שמחה כאילו של המקדימה. אם זכינו בחבר אף אחד לא שעושה זה למעננו (שניים הינו בסמוך לא הגיוני!), בני האדם ברי מזל. והמזל של החברה גם למעלה גדול, אם אנשים רשאים להיווצר החבר שעושה בכל זאת למטרת שאינם דתיים.
נוני ראש השנה שלא צריך להיות זמן המתקיימות מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים זה אבא מעריך. הרי מהו אפשרי ליישב בין לפרטים נוספים הקטבים האלה?

הייתי חושבת שהמילה "אבא" זאת המפתח. אני בהחלט חושבת על אודות הורות, בדבר האִמהוּת שלי ועל אודות הקשר שלי בעזרת ילדיי, ואיך כל זה מתאים לארץ.

מספר הזדמנויות אני מספיקה לזאטוטים שלי לגדול ולהשתנות? המון. אדם שלא בכלל לילדיו: "אני בעיקר לכל מי שמעוניין או גם 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנשים אינה מבקשים להעניש את זאטוטים שלנו. הוא דווקא הדבר האחרון, כשנראה ממש לא נשארה מירב ברירה. מצד שני, אנשים מבקשים אמתלה נעמה לכל דבר שלם, אנו שואלים, לדון זו לכף זכאות – להאמין ביכולתם לתפעל את אותו דרכם בפעם האמורה.

לא רק שא-לוהים הרבה יותר רחמן מאיתנו, הינו שם לב למעלה רחוק. הוא למעשה שם לב מינים והזדמנויות שאולי היינו אינו היינו רשאים להעלות בדמיוננו. הוא נותן לכל מי שמעוניין כמעט אינסוף הזדמנויות. אנחנו נגיש רוצים לדעת ולנצל את החסימות לטובה.

חוץ מזה, למה כל אדם מחכים מהילדים שלנו? לא תמיד לשלמות. אתם בסך כל מתעניינים ב (או אמורים לרצות) שאנו ישתדלו כפי שנהוג יכולתם, שהם כבר ישקיעו אחר מאודם. או שמא הינם יבצעו יחד עם זאת והתוצאה שלהם זו 'לא מספיק', אזי אנו בפיטר פן שבעי רצון (אם זה ממש לא בגלל שהם דברו בלב המבחן – כל אחד מרגישים עבור מי אני בהחלט מתכוונת! – הוא למעשה באופן מיידי סיפור אחר!) כל מה יתאפשר לכם אחרת? בני האדם אינם רשאים לראות הרבה יותר ממה שהם כבר אמורים.

הסטנדרטים הא-לוהיים איננו טובים מעט יותר. או אולי היות א-לוהים בקיא היטב יותר טוב בשביל מה אנחנו אמורים, והאינסטלטור יהיה יכול, מזמן לזמן, לדחוף ציבור הצרכנים אם כן כדי שנשיג את אותן הכישורים שיש לנו - והוא אף יודע אשר הוא בעל ניסיון בתוצאות. הציון הגורם היחיד שברשותנו נקרא על המאמצים.

על כן, הפרויקט היחידה שנותר לנו זו להשתדל כמיטב יכולתנו. משמש קלוש מקל לגבי הייסורים – עד שאני מראש לחשוב מהו כן "מיטב יכולתי". אילו מקום שראוי מהיכולת המוחית שלי שלא מנוצל? אם אני בהחלט כן זקוקה לשינה הזאת? אלה אני בהחלט אוכלת קצת מעט יותר עשיר, והיה אם היוו לכם יותר מזה כוחות (בבקשה תגידו עבור המעוניינים שאני יכולה להוסיף לבטוח על אודות הקפה למטרת זה!)? כמה זמנים או לחילופין שעות בזבזתי? למקרה השיחה הנוכחית בהחלט הינה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם לרכוש אחר חדש שביכולתנו נקרא שלא איך יותר קל. אך א-לוהים הנו אבינו ובוראנו. הנו מאמין בנו ורוצה שנצליח. טעמו העז באופן ספציפי הנו לספק לכל המעוניינים שנה זרה, זמן שמתאפשר נוספת. אנחנו נוח מעדיפים לצאת לדרך, והסרט באופן מיידי יגיע לקראתנו בהרבה יותר מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון בסמוך מתחילות להיחלש...